גזר דין בתיק תת"ע 150-05-11

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 54(א) בתקנות התעבורה לפיה נהג ברכב במהירות של 199 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.

המדינה עתרה בתיק זה בין הייתר לעונש הכולל מאסר בפועל ואילו ההגנה טענה מספר טענות כנגד רכיב ענישה זה ובין הייתר כי המדובר בעבירה מסוג "אחריות קפידה" לגביה לא ניתן לגזור ענישה הכוללת מאסר בפועל.

עוד טענה ההגנה כי המנעות המדינה מלהודיע על עמדתה העונשית בתחילת הדיון חוסמת אותה מלטעון לרכיב זה בשלב מאוחר יותר.

בהחלטה מנומקת אשר ניתנה על ידי ביום 6.7.12 נדחו שתי טענות ההגנה והצדדים טענו בפני לעונש בדיון האחרון.

מתחם הענישה ביחס לעבירה הכוללת נהיגה במהירות של כ-200 קמ"ש מקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש (כלומר חריגה של מעל 100 קמ"ש מהמהירות המותרת במקום) כולל רכיב של מאסר בפועל.

תקופת המאסר במתחם תנוע בין ימים ספורים ועד ל- 6 חודשי מאסר בפועל.

כמובן שהחלטת בית המשפט בתוך מתחם הענישה עצמו היא תלויית נסיבות ותקבע בהתאם לכללים שהוכתבו בתיקון 113 העוסק  בהבניית שיקול הדעת בענישה.

ביחס לרכיב הפסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה, ינוע מתחם הענישה בין 36 חודשי פסילה ועד 6 שנות פסילה בפועל.

גם כאן תנועת בית המשפט בתוך המתחם תהיה תלויית נסיבות, עבר תעבורתי ונתונים נוספים כפי שהנחה המחוקק בתיקון 113.

(ראה בעניין זה את אישורו של בית המשפט המחוזי למתחם זה

 בעפ"ת 36764-03-12  מחמד אבו גוידר נגד מדינת ישראל)

שני הצדדים לתיק העלו בפני שיקולי ענישה כבדי משקל, ואדון בהם לצורך הכרעת העונש הראוי בתיק זה אחד לאחר:

מבחינת נסיבות המקרה עליהן ביססה המדינה את רוב טיעוניה, הרי שהמדובר אכן במהירות גבוהה מאד שיצרה סיכון רב לנאשם עצמו ולכל משתמשי הדרך סביבו.

אין המדובר בחריגת מהירות שיכולה להיעשות בהיסח דעת אלא בהחלטה קרה של הנאשם לנהוג בדרך זו ברכבו.

אלא, שבפרשה זו העלה הנאשם טיעון שיש לו אחיזה גם בראיות שהציגה המדינה וההגנה לעיוני במסגרת הטיעונים לעונש.

מייד כאשר נעצר, טען הנאשם כי ראה רכב אזרחי שאינו ניידת נוסע אחריו ולמעשה עוכב אחריו, ומתוך חשש כי המדובר במי שרוצה ךהתנקש בחייו, הגביר את מהירותו עד שהגיע בסמוך לחיילים ושם עצר כדי לקבל את חסותם והגנתם.

השוטר אינו חולק על כך שהנאשם נעצר ליד בסיס צבאי ואף תגובתו בדוח נרשמה ולפיה חשש כי עומדים לחסל אותו.

מהנתונים שהציגה המדינה, עולה כי לנאשם זה עבר פלילי עשיר לאורך שנים רבות ואין כל ספק כי עולם הפשע הוא חלק מחייו.

אין המדובר בטענה מופרכת של הנאשם, ויש תימוכין ברורים בראיות שהוצגו לי כי אכן הביע מייד כאשר נעצר חשש לחייו, זאת עד שהבין כי המדובר בשוטרים האוכפים כלפיו עבירת מהירות.